אֲנָן תַּנִּינָן. מוֹצְרוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנָּי. מוֹזְרוֹת. מָאן דָּמַר. מוֹצְרוֹת. מָֽצְרָן עִמֵּר. וּמָאן דָּמַר. מוֹזְרוֹת. שָֽׁזְרָן כִּיתָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני'. דקתני סתמא דעד א' נאמן אף לפוסלה מכתובתה:
משהודה ר''ע לר''ט. בברייתא דלקמיה:
איכן מצינו עד אחד בממון כלום. דהא כתיב לא יקום עד א' לכל עון וגו':
ואיכן מצינו עד אחד בא''א כלום. דהא אין דבר שבערוה פחות משנים ואפ''ה נאמן הכא לטמאותה מגזירת הכתוב וה''נ נאמן להפסידה מכתובתה:
אנן תנינן. במתני' מוצרות בלבנה:
אית תניי. דגריס מוזרות כגי' שלפנינו:
מצרן עמר. על הצמר מפרש דשייך כי האי לישנא פושטות הצמר לטוות:
שזרת כיתן. לשון משזר ששוזרות הפשתן:
הלכה: מִי שֶׁקִּינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּיי. כָּל הָהֵן פִּירְקָא מִשֶּׁהִתְרָה בָהּ וְאָמַר לָהּ. אַל תִּיסְתְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי. מִשֶׁקִּינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֲפִילוּ לֹא נִסְתְּרָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. לֹא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פְּלִיג. אֶלָּא סָבַר כְּהָהֵן תַּנָּייָה וְהוּא מֵיקַל בְּעֵידֵי סְתִירָה. אֲנָן תַּנִּינָן. מַחֲלוֹקֶת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. סְתָם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. 26b לֹא עַל מַה דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְּלִיג. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָהּ מוֹצְרוֹת בַּלְּבָנָה. רִבִּי אַבָּא מָרִי בָּעֵי. תַּמָּן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כָּל מָקוֹם שֶּׁשִּׁנָּה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשִׁנָּה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ועד אין בה. כתיב והיא לא נתפשה:
מכל מקום. דהואיל ועד אחד נאמן בה כדלקמן עד מכל מקים נאמן. וכר' ישמעאל. דיליף מהכא דעד א' נאמן:
כל מקום שנאמר בתורה עד סתם. ולא כתיב אחד הרי הוא בכלל שני עדים במשמע עד כו' כדדריש בבבלי פירקין דכתיב לא יקום עד אחד באיש וגו' מה ת''ל אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר בתורה עד הרי כאן שנים עד שיפרט לך הכתוב אחד ואמר רחמנא תרי לית בה אלא חד והיא לא נתפסה אסורה:
אשכח. מצינו ברייתא אחריתא דפליגא דתני בשם רבי ישמעאל שני עדים בעינן גם בטומא' ולא דריש להא דלעיל:
גמ' כל ההן פירקא. כל זה הפ' מייירי בשקנא לה ועל מה ששנינו לקמן אמר עד א' ראיתי שנטמאת כו' קאי וכן אכל הנך מתני' דלקמן כדאמר בסוף פירקין וכלומר דדוקא לאחר הקינוי הוא דעד א' מהימן כדאמרינן בבבלי ריש מכילתין מפני מה האמינה תורה עד אחד בסוטה שרגלים לדבר שהרי קינתנה ונסתרה:
אפילו לא נסתרה. וכדמפרש ר' זעירא לקמיה:
לא דר''ש בן לקיש פליג. כלומר דלא תאמר הא דקאמר אפי' לא נסתרה פליג אגירסא דמתני' שלפנינו דאפי' לא נסתרה כלל ושמע מעוף הפורח פריצות' בעלמא יוציא ויתן כתובה לר''א. אלא סבר כההן תנייה והוא מיקל כו'. אלא פרושי קמפרש למילתיה דר''א דסבר לה כוותיה דמיקל בעדי סתירה דלא בעיא עדות ממש והא דקאמר אפי' לא נסתרה בעידי סתירה קאמר אלא אפי' שמע הסתירה מעוף הפורח כדפרישית במתני':
אנן תנינן. במתני' מחלוקת דר''א ודר''י:
לא על מה דר''א אמר ר' יושוע פליג. כלומר דהאי תנא דסתם במתני' לא דתימא דאדברי ר''א פליג לגמרי ולא גריס ליה במתני' וכן דפליג על דתני במתני' בשם ר' יהושע כי אם דסתם המתני' כדברי ר' יהושע אלא בגין דתנינן ר' יהושע כו'. כלומר דדברי יהושע לא גריס ליה במתני' אלא דסתם למתני' כדברי ר''א בלא מחלוקת דמיקל בעידי סתירה והיינו דבעי עלה ר' אבא בר מרי לקמיה:
תמן. בפ' החולץ אמרינן כל מקום כו' הל' כסתם והרי מחלוקת ר' אליעזר ור''י בפרק קמא:
והכא הוא אומר הכין. דסתם לן רבי כדברי ר''א בתמיה והא קי''ל ר' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע:
אית תניי. ואיכא דתני לה מתני' סתמא כדמפרש לקמיה:
מַה נָן קַייָמִין. אִין בְּהַהוּא דְשָׁמַע וְלָא יָדַע מִן מָאן שָׁמַע. כְּעוֹף הַפּוֹרֵחַ הוּא. וְאִין בְּהַהוּא דְשָׁמַע וְיָדַע מִמָּאן שָׁמַע. כְּעֵד מִפִּי עֵד הוּא. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין פְּלוֹנִי מִפְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מִפְּלוֹנִי. מִילָּה דְלֵית בָּהּ תֶּימֶלִיוֹסִים.
Pnei Moshe (non traduit)
כעוף הפורח הוא. ומאי עדיפא מרישא:
ואם כהן כאיש השומע ויודע ממי יצא הדבר כך הן אומרות זאת לזאת אני שמעתי מפלוני:
כעד מפי עד הוא. ועדות מעליא בסוטה היא דהא קי''ל כל מקום דעד א' ועבד ושפחה נאמנין עד מפי עד נאמן ופשיטא דתצא:
אלא כו' תימליוסים. פירש הערוך יסוד ושורש כלומר שהן אומרת כמדומה ששמעתי מפלוני ופלוני כו' כדבר שאין לו עיקר ויסוד. ואפ''ה הואיל ואחר הקינוי הוא ויש רגלים לדבר תצא אפילו אין כאן דבר ברור:
מה נן קיימין. במאי עסקינן הא דקאמ' עד שישאו ויתנו בה כו' וממי שמעו הן:
אם כהן כו'. אם דמיירי שהן מדברות ביניהן ששמעו איזה לזות שפתים מזאת ולא יודעות ממי שמעו:
משנה: אָמַר עֵד אֶחָד אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת לֹא הָֽיְתָה שׁוֹתָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין אַף לְפָסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעֲלָהּ הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. לֹא לְפָסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ אָֽמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי אלו נאמנות. לעדות זו אע''פ שהן פסולות לכל שאר עדות שהוא לרעתה שהן שונאות אותה כדאמרי' ביבמות פט''ו הכא התורה האמינה כל עדות שיש בה ומיהו לא לפוסלה מכתיבתה הואיל ושונאות אותה אלא שלא תשתה:
מתני' אני ראיתיה שנטמאת. באותה סתירה שהיא על פי שני עדים לר' יהושע או על פי עוף הפורח לרב. אליעזר:
לא היתה שותה. דעד אחד נאמן בה אף להפסידה כתובתה שרגלי' לדבר ולקמן במתני' יליף לה מקראי:
אף לפוסלה מכתובתה. שלא תשתה ולא תיטול כתובתה:
ויבמתה. אשת אחי בעלה:
ובת בעלה. מאשה אחרת:
הלכה: אָמַר עֵד אֶחָד אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת כול'. וְעֵד אֵין בָּהּ. אֵין לִי אֶלָּא עֵד. מְנַיִין אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעֵד אֵין בָּהּ מִכָּל מָקוֹם. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה עֵד סְתָם הֲרֵי אֵלּוּ בִכְלָל שְׁנֵי עֵדִים עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ הַכָּתוּב שֶׁהוּא עֵד אֶחָד. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. שְׁנֵי עֵדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ועד אין בה. כתיב והיא לא נתפשה:
מכל מקום. דהואיל ועד אחד נאמן בה כדלקמן עד מכל מקים נאמן. וכר' ישמעאל. דיליף מהכא דעד א' נאמן:
כל מקום שנאמר בתורה עד סתם. ולא כתיב אחד הרי הוא בכלל שני עדים במשמע עד כו' כדדריש בבבלי פירקין דכתיב לא יקום עד אחד באיש וגו' מה ת''ל אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר בתורה עד הרי כאן שנים עד שיפרט לך הכתוב אחד ואמר רחמנא תרי לית בה אלא חד והיא לא נתפסה אסורה:
אשכח. מצינו ברייתא אחריתא דפליגא דתני בשם רבי ישמעאל שני עדים בעינן גם בטומא' ולא דריש להא דלעיל:
גמ' כל ההן פירקא. כל זה הפ' מייירי בשקנא לה ועל מה ששנינו לקמן אמר עד א' ראיתי שנטמאת כו' קאי וכן אכל הנך מתני' דלקמן כדאמר בסוף פירקין וכלומר דדוקא לאחר הקינוי הוא דעד א' מהימן כדאמרינן בבבלי ריש מכילתין מפני מה האמינה תורה עד אחד בסוטה שרגלים לדבר שהרי קינתנה ונסתרה:
אפילו לא נסתרה. וכדמפרש ר' זעירא לקמיה:
לא דר''ש בן לקיש פליג. כלומר דלא תאמר הא דקאמר אפי' לא נסתרה פליג אגירסא דמתני' שלפנינו דאפי' לא נסתרה כלל ושמע מעוף הפורח פריצות' בעלמא יוציא ויתן כתובה לר''א. אלא סבר כההן תנייה והוא מיקל כו'. אלא פרושי קמפרש למילתיה דר''א דסבר לה כוותיה דמיקל בעדי סתירה דלא בעיא עדות ממש והא דקאמר אפי' לא נסתרה בעידי סתירה קאמר אלא אפי' שמע הסתירה מעוף הפורח כדפרישית במתני':
אנן תנינן. במתני' מחלוקת דר''א ודר''י:
לא על מה דר''א אמר ר' יושוע פליג. כלומר דהאי תנא דסתם במתני' לא דתימא דאדברי ר''א פליג לגמרי ולא גריס ליה במתני' וכן דפליג על דתני במתני' בשם ר' יהושע כי אם דסתם המתני' כדברי ר' יהושע אלא בגין דתנינן ר' יהושע כו'. כלומר דדברי יהושע לא גריס ליה במתני' אלא דסתם למתני' כדברי ר''א בלא מחלוקת דמיקל בעידי סתירה והיינו דבעי עלה ר' אבא בר מרי לקמיה:
תמן. בפ' החולץ אמרינן כל מקום כו' הל' כסתם והרי מחלוקת ר' אליעזר ור''י בפרק קמא:
והכא הוא אומר הכין. דסתם לן רבי כדברי ר''א בתמיה והא קי''ל ר' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע:
אית תניי. ואיכא דתני לה מתני' סתמא כדמפרש לקמיה:
מַתְנִיתָא מִשֶׁהוֹדָה רִבִּי עֲקִיבָה לְרִבִּי טַרְפוֹן. דְּתַנֵּי. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמְאוֹתָהּ וְאֵין עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּשֵׁם שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. כֵּן עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן. אֵיכָן מָצִינוּ עֵד אֶחָד בְּמָמוֹן כְּלוּם. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. וְאֵיכָן מָצִינוּ עֵד אֶחָד בְּאֵשֶׁת אִישׁ כְּלוּם. אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. כָּךְ עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. חָזַר רִבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְרִבִּי טַרְפוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני'. דקתני סתמא דעד א' נאמן אף לפוסלה מכתובתה:
משהודה ר''ע לר''ט. בברייתא דלקמיה:
איכן מצינו עד אחד בממון כלום. דהא כתיב לא יקום עד א' לכל עון וגו':
ואיכן מצינו עד אחד בא''א כלום. דהא אין דבר שבערוה פחות משנים ואפ''ה נאמן הכא לטמאותה מגזירת הכתוב וה''נ נאמן להפסידה מכתובתה:
אנן תנינן. במתני' מוצרות בלבנה:
אית תניי. דגריס מוזרות כגי' שלפנינו:
מצרן עמר. על הצמר מפרש דשייך כי האי לישנא פושטות הצמר לטוות:
שזרת כיתן. לשון משזר ששוזרות הפשתן:
מִמַּה דְרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. פְּלוֹנִי אָכַל חֵלֶב וְהִתְרוּ בוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר לוֹ אֶחָד. חֵלֶב הוּא. וְהִתְרוּ בוֹ שְׁנַיִם. לוֹקֶה. וְעִיקָּר עֵידוּתוֹ לֹא בְעֵד אֶחָד הוּא. מִמַּה דְרִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פְּלוֹנִי נָזִיר וְנִיטְמָא. הִתְרִיתִּי בוֹ. אֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר לוֹ אֶחָד. נָזִיר אַתָּה. וְהָיָה נוֹהֵג בְּנְזִירוּת עַל פִּיו. שָׁתָה יַיִן וְנִיטְמָא לַמֵּתִים. הִתְרוּ בוֹ שְׁנַיִם. לוֹקֶה. וְעִיקָּר עֵידוּתוֹ לֹא בְעֵד אֶחָד הוּא. מִמַּה דְרִבִּי מָנָא אָמַר. פְּלֹנִית כּוֹהֶנֶת וְזִינָת. וּבָא עָלֶיהָ בַּעֲלָהּ הַכֹּהֵן וְהִתְרֵיתִי בָוֹ. [אֵינוֹ] לוֹקֶה. נִסְתְּרָה בִפְנֵי שְׁנַיִם. אָמַר אֶחָד. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. וּבָא עָלֶיהָ בַעֲלָהּ כֹּהֵן. הִתְרוּ בוֹ שְׁנַיִם. לוֹקֶה. עִיקָּר עֵידוּתוֹ לֹא בְעֵד אֶחָד הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
והתריתי בו אינו לוקה. עליה משום זונה:
פלנית כהנת. אשת כהן:
נזיר אתה. ששמעתי ממך שנדרת בנזירות א''נ שאביך הדיר אותך בנזיר בפני:
ממה דר' יודה. וכן אנו יכולין לפשוט זה הבעיא ממה דא' ר''י בנזיר בכה''ג וכן מדר' מנא לקמן דחשיבא עדות א' במקום שהאמינו תורה והויא זונה על פיו למילקי בעלה כהן אם בא עליה אח''כ:
ועיקר עדותו לא בעד א' הוא. בתמיה דהרי אין אנו יודעין שהוא חלב אלא על פי עד א' ואפ''ה אמרינן הואיל והאמינה התורה עד א' באיסורין כשנים הוא וה''נ הואיל והאמינה התורה עד א' בסוטה. הוי כשנים ומפסידה כתובתה:
והתרו בו שנים. שלא לאכול זה החלב ואכל לוקה:
והתריתי בו אינו לוקה. בעדות אחד אבל אם אמר לו אחד מתחילה שהוא חלב ונאמן הוא דקי''ל עד א' נאמן באיסורין כדאמר בבבלי פ' המדיר דף ע''ב מדכתי' וספרה לה לעצמה:
ממה כו'. ופשיט לה הש''ס מהאי דאמר ר' יוסי באיסורא וה''נ בממונא כדלקמן:
רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָּעֵי. חֲמוֹתָהּ שֶׁאָֽמְרָה. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. [וְאַתְּ אָמַר. לֹא הָֽיְתָה שׁוֹתָה. וּבָא אַחֵר וְאָמַר אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת.] 27a מָה [הָיָה] בָא לְהֵעִיד. אִם לְהַשְׁקוֹתָהּ. כְּבָר נִרְאֵית שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת. אֶלָּא לֹא בָא [אֶלָּא] לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. שֶׁאֵין מַפְסִידִין מָמוֹן עַל פִּי עֵד אֶחָד. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. שָׁמַע מִן הָעוֹף הַפּוֹרֵחַ. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. אַתְּ אָמַר. לא הָֽיְתָה שׁוֹתָה. וּבָא אֶחָד וְאָמַר. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת. מָה בָא לְהָעִיד. אִם לְחַשְׁקוֹתָהּ. כְּבָר נִרְאֵית שֶׁלֹּא [לִשְׁתּוֹת]. אֶלָּא לֹא בָא אֶלָּא לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. שֶׁאֵין מַפְסִידִין מָמוֹן עַל פִּי עֵד אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
וכן ר' יוסי בעי כה''ג אם שמע מתחילה מעוף הפורח:
אם להשקותה. כלומר על השקאה שאנחנו עוסקין באשה זו שנסתרה בא להעיד שנטמאה ולא תשתה:
חמותה שאמרה אני ראיתיה שניטמאת ובא א' ואמר ראיתיה שנטמאת גרסינן. כלומר מעתה דאמרת טעמא דנאמן עד אחד להפסידה מכתובתה הואיל וכשם שהוא נאמן בה לטמאותה שלא תשתה ולפיכך בעי ר' בון בכה''ג דבאת חמותה בתחילה והעידה עליה שנטמאת והיא אינה נאמנת עליה אלא שלא תשתה כדאמרינן במתני'. ואם אח''כ בא עוד אחד ואמר ראיתי' שנטמאת מאי אם נאמן עכשיו להפסידה כתובתה אי נימא הואיל ואין עדותו בא אלא להפסידה כתובתה דהרי כבר נראית שלא לשתות מעדות חמותה ואין מפסידין ממון ע''פ עד אחד או הואיל והאמינו התורה בה האמינו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source